התחלה חדשה

אני בהמון התרגשויות בתקופה האחרונה 🙂
הרבה שינויים נפלאים שמתרחשים, סדנאות חדשות שמפציעות ושיתופי פעולה מרתקים שנוצרים להם. השינוי הפיזי הגדול ביותר היה מעבר דירה למקום נעים שמרגיש לי באמת בית.

לרוב תקופות של שינויים מלוות בהתרגשות אבל גם בהרבה חששות.
אנחנו מתרגלים למצב מסוים. לשגרה מסוימת. לקצב מסוים.

לרגעים, בתוך השגרה,  יש לנו את האשליה המתוקה שהצלחנו להתחבא מהזרם הגועש והשוצף של החיים. שאין שינוי. שהחיים הגיעו לרגיעה.
התחמקנו או מצאנו מחסה מהגל האדיר הזה שאין לנו כלל שליטה עליו.
למעשה, אנחנו חמודים מאוד, אנחנו לוקחים מטרייה מקיסם, כמו בעוגות, ומאמינים שהיא תציל אותנו מגל אוקיינוס אדיר מימדים.

אבל לחיים יש את התוכנית שלהם.
ולא תמיד יש לתוכנית הזו קשר לתוכנית שלנו.
למזלנו, החיים מנצחים. תמיד.

במהלך המעבר דירה שלי כל מה שיכל להשתבש השתבש- וזה אחד האירועים:

קבעתי מראש מוביל במחיר הוגן ושעתיים לפני ההובלה (!!) המוביל הודיע לי שהמשאית התקלקלה וההובלה מבוטלת. (החוזה בדירה הסתיים לי בדיוק אותו יום)
אני מדבר על ה- 31.7.17 !
אפילו שבועיים לפני התאריך הנ"ל בקושי מצאתי מוביל – זה התאריך הכי מבוקש בשנה!
התקשרתי להמון מובילים וכולם מלאים.
אלו שלא היו מלאים ביקשו ממני מחיר כפול.
בסופו של דבר מצאתי הובלה במחיר כמעט כפול…
למציאות יש את הדרך שלה מסתבר…..

הייתי יכול לזעום ולחשוב:
"החיים לא הוגנים!"
"זה לא היה צריך לקרות!"
"המוביל אחראי לזה והוא חייב לי פתרון!" (למרות שהוא לא מצא שום פתרון)
"אני אמור לשלם חצי מחיר ממה שבפועל שילמתי"
"המוביל החדש ניצל אותי"
"המוביל שהזמנתי מראש חייב לקחת אחריות על מעשיו"
ועוד….

בסופו של דבר אם הייתי מאמין לכל הסיפורים הללו שאכן עלו לראשי, הייתי משותק מכעס,
מלא רגשות נקמה, חווה את עצמי כקרבן ולא מתפקד בסיטואציה….

במקום זה שאלתי את עצמי – למה מה שקרה זה דווקא טוב?

1. גיליתי שאפשר להסתדר בכל מצב…הזוי ככל שיהיה…
2.גיליתי שמסתבר שניתן למצוא די בקלות מוביל ולהתמקח. גם שזה מעכשיו לעכשיו וגם ב31.7
3. המוביל החדש הגיע רק ב-21 וזה נתן לי עוד כמה שעות לארגן את הציוד שלי אחרי שחזרתי מהקליניקה.
4. המובילים הגיעו מאוחר, היו עייפים ורק רצו כבר ללכת הביתה ולכן עשו את ההובלה במהירות הברק.
5. ההובלה הייתה בשעות קרירות ונעימות יותר…
ועוד….

הופעתי לגלות שהייתי רגוע עם כל השינויים וכל האתגרים שהופיעו מולי כאשר ויתרתי על מלחמה עם המציאות. גיליתי בתוכי שלווה ורגיעה עמוקה בהתמסרות למה שקורה כאן ועכשיו.
היופי של החיים מתגלה מתוך יצירתיות וספונטניות במצבים לא שגרתיים ויש בזה משהו כיפי ומשחרר – קצת כמו להיות צופה בסרט אקשן בו אתה המשתתף הראשי 🙂

איך החיים שלנו היו נראים אם היינו מגלמים תפקיד של גיבור בסרט אקשן קומי?

החיים שלנו יכולים להפוך להיות כאלו אם נבחר לקבל את המציאות והשינויים במקום להתנגד להם.
גל החיים ימשיך לשטוף אותנו בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא וכדאי לנו פשוט לשחות עם הזרם 🙂

שחר פישלר
"מביקורת עצמית לעצמה פנימית"
0547299474

בקרוב- 16.8.17 . יום רביעי 19-22
נפגשים באותנטיות- בלי מסכות
להרשמה – לפרטים והרשמה

 

 

 

 

 

 

 

טיפול – תהליך או קסם?

אנחנו נמצאים בעידן מדהים!

בגלל חופש המידע, האינטרנט והצמיחה המואצת, המון סודות וכלים טיפוליים מופלאים פתוחים לכולם!

כל מיני שיטות טיפול רגשי קסומות שהיו מוחבאות במנזרים בטיבט או באסכולות סודיות, יצאו מהארון והפכו נגישות לנחלת הכלל!

תרגולי צ'י גונג, ריברסינג, תטא היליניג, MBCT, NLP ומגוון אין סופי של כלי קסם עוצמתיים במיוחד, זמינים לכולנו!

כל הכלים הללו הם כלים טיפוליים מדהימים שיכולים לשחרר במהרה משקעים רגשיים, לשנות דפוסים מסויימים של חשיבה ואמונה ואפילו ליצור שינוי גופני אך עדיין במהותם הם רק כלים.

חשוב לי להבחין בין כלי טיפולי לטיפול.
הטיפול ברמה הכי בסיסית הוא אהבה ודאגה.
כמו טיפול של אם בתינוק –האם אוהבת את התינוק ודואגת לצרכיו הבסיסיים ביותר. הטיפול המשמעותי ביותר הוא לא הכלי בו האם משתמשת בשביל להרגיע את התינוק כרגע אלא עצם הקשר הרגשי שנוצר בינה לבינו.

הטיפול טמון ביכולת ליצור קשר אוהב ומזין לאורך זמן.
השימוש בכלים בלבד חסר את הקשר האנושי, מעודד אותנו לפעול לבד ואינו יכול להחליף ליווי אישי אוהב. לא מדובר רק על לתקן בעיות בעצמנו, אנחנו בני אדם עם לב שזקוקים לקשר מרפא ואוהב.

מטפל הוא מישהו שנוצר איתו קשר.
מהות הטיפול היא קודם כל הקשר שנוצר ולא רק הכלים בהם המטפל משתמש. הכלים הם חלק, הם יעילים, הם נפלאים, הם תוספת קסומה אך הם לא מהות הטיפול.

מטפל הוא מלווה דרך בדרכך הייחודית, במסע שלך, שכוללת את כולך.
מטפל הוא אוזן קשבת, הוא אבא, הוא אמא, הוא חבר, הוא חברה.
הוא נוכח איתך תמיד בדרכך לא משנה מה.
הוא מקבל אותך ללא תנאי, בדיוק כך.

קשרים אנושיים הם לרוב מורכבים.
יש אינטרסים, רצונות לא מודעים, צרכים הדדיים, פחדים, ציפיות, תלות.
לעומת זאת בקשר של מטפל מטופל יש הסכם ברור, ידוע, ופתוח על השולחן- ישנו תשלום כספי וזמן קצוב לכל פגישה –גבולות הטיפול.
גבולות אלו מונעים חריגה של הקשר הטיפולי לפסים אישיים, לא נקיים, אינטרסנטיים, מבלבלים או מניפולטיביים מצד המטפל.
באופן זה המטפל נשאר במקום נקי עבורך, במסע שלך, כאשר האינטרס היחיד שלו הוא לטפל בך ולהיות שם עבורך, באש ובמים ולא לוותר עליך!

מטפל הוא אדם שהוכשר לכך במסלול ארוך, במשך שנים רבות של לימודים תיאורטיים ומעשיים על מנת שיכול להיות בשבילך ברמה הכי עמוקה, ברגעים הכי קשים, בצורה מכילה, עדינה, מדוייקת, אחראית ומכבדת.

כל מטפל הוא בן אדם ויכול כמובן לטעות אך מטפל טוב ואחראי עובר הדרכות באופן רציף לאורך כל חייו על מנת להשתפר, ללמוד ולהיות מקצועי ורגיש ככל האפשר עבורך וכדי שיוכל להתנהל בצורה זהירה עם עולם הנפש המופלא שלך.

כך הטיפול רווי בקסמים שמתרחשים לאורך זמן עוד ועוד…..

ב- 2.5 "נפגשים בלי מסכות" , 18:30-21:30
ראול ולנברג 6,  רמת החייל
הרשמה מוקדמת ב-80 שקלים עד ה- 25.4
הרשמה כאן

שחר פישלר
"להיות נוכח על במת חיי"
0547299474
Bpresent.co.il

למה אנחנו בורחים מהכאב?

יש סיבה שאנחנו מנסים בכל מאודינו להמנע מכאב רגשי שיושב עמוק בפנים.
אנחנו משתמשים בשלל מגונני הגנה לא מודעים ומתוחכמים לשם כך.
בתור ילדים לא היינו מסוגלים לשאת את חוסר האונים והכאב הבלתי נסבל,
במצבים בהם ההורים שלנו לא ראו את הצרכים הבסיסיים שלנו ולא הצליחו להיענות להם.

במצבים שונים הרגשנו לא אהובים וזו הייתה חוויה איומה ובלתי נסבלת עבורנו.
ובשביל לשרוד יצרנו מעין פיצול בנפשנו, אני אלטרנטיבי, שנקרא ה״עצמי״ או ה״אגו״ או ״הסיפור״.
יצרנו למעשה מעין ישות נפשית נפרדת שתתאים את עצמה לדרישות הסביבה כדי לשרוד
ותספוג את כל ההשלכות במקום ה״אני״ האמיתי הפגיע והחשוף.

כל הדפוסים שלנו הם למעשה דרכים שונות ומגוונות לשמור על עצמנו מכאב.

אנחנו טוענים שאנחנו רוצים שינוי. אנחנו באמת רוצים להרגיש טוב אך לא רבים מאתנו מוכנים לשלם את המחיר הכבד בשביל להשתחרר באמת.

אנחנו מוכנים כמובן לעשות שינויים התנהגותיים, לחשוב חיובי, להאמין ולתרגל את ״כוח המשיכה״ לעשות קוצ׳ינג אישי או לתרגל יוגה, מדיטציה או לעשות קצת ספורט.
כל אלו בהחלט ישפרו את איכות חיינו אך לא יעזרו לנו למלא את הריק או להגשים את השאיפה הפנימית הזו לאושר אמיתי או לאהבה ללא תנאי.
הדבר שאנחנו באמת רוצים זה להפסיק להתאמץ להיות מישהו או משהו ופשוט לחזור הביתה.
לחזור לאני האמיתי שלנו. שחבוי כיהלום שם בפנים.
מסביבו יש שכבות בוץ אך היהלום זורח מתחת לכל השכבות הללו.

המחיר שאנו צריכים לשלם בשביל להגיע ליהלום הזה הוא יקר מדי עבור רובנו.
על מנת להגיע לעצמנו, עלינו לעבור דרך הכאב של הויתור על עצמנו.
לעבור דרך תהליך אבל של פרידה מאני מזוייף שיצרנו כדי לשרוד ומלווה אותנו במשך שנים על גבי שנים.
לא קל לעבור דרך הכאב והפחד הכי גדולים שלנו אך הרווח למי שמוכן לעבור בהם הוא עצום. אין סופי.
אין מחיר לחופש מסיפורים. חופש מסבל. חופש ממאמץ.
אין מחיר לאהבה ללא תנאי.
אין מחיר לאושר שאין לו הפך.

מי שמוכן לעבור דרך הכאב הזה יוכל לחוות את עצמו בעוצמות אדירות. באותנטיות. בקלילות ובשמחה.
אם כרגע אנחנו חיים ב15% אנרגיה אז לאחר שנשחרר את כל מה שלא שייך שלנו ורכשנו בדרכנו, נחייה ב100% אנרגיה. ממש לידה מחדש.

אין לידה ללא צירים. אין לידה ללא כאב. אך בסופה מגיעים חיים חדשים לעולם.

על מנת לעבור בדרך הזו כדאי למצוא מישהו שניתן לסמוך עליו ומישהו שילווה אתכם בבטחה בדרככם אל עצמכם.

ליצירת קשר:

שחר פישלר – 0547299474

או כאן:

→ חזרה

תודה רבה ששלחת את התשובה! ✨

להרשמה לסדנה חוויתית חד פעמית של אינטימיות ומערכות יחסים בקבוצה : ״ נפגשים בלי מסכות״ ב-  31.3.16 ב- 18:30

בקישור הבא: http://bpresent.co.il/טיפול-קבוצתי-וסדנאות/

 

 

 

 

זהו ? זה הכל?

האם זהו? זה הכל?
זה כל מה שמגיע לנו?
בשביל זה באנו לעולם?
לקום בבוקר. להכנס לאוטו. לנסוע ל*עבודה*. לחזור מהעבודה. פקק. לאכול משהו. לקלח את הילדים. טלויזיה. לשלם חשבונות. לנוח קצת בשבת. ללכת פעמיים בשבוע לחדר כושר. לרוץ קצת. בירה. להתלונן על המציאות. ללכת לישון.
איך החיים? ואללה אני לא מתלונן. ו*הגלגל* ממשיך…

האם אני חש התלהבות מחיי או שהחיים עוברים לידי?
האם אני חי בשגרה מעייפת בה כל יום דומה לקודמו?
האם אני מרגיש שאני חיי את החיים שלי או שהחיים שלי חיים אותי?
כמה רגעי שמחה יש לי ביום?
מתי בפעם האחרונה הסתכלתי לשמיים? ישבתי מתחת לעץ? נהניתי מללטף חיה? ניהלתי שיחה אינטימית עם אדם קרוב?
מתי חוויתי מתוכי אושר לא מתוכנן שהתפרץ לו לפתע מבפנים, ללא תכנון ופשוט שמחתי על כך שאני חי?
מתי פעם אחרונה הלכתי ברחוב ראיתי ספסל\פסל וממש כמו ילד, טפסתי עליו סתם כך כי בא לי, בלי להיות מוטרד ממה הם יגידו?
מתי *באמת* נתתי לילד שבתוכי, לשחק ולהשתובב לו, סתם כך?

מגיע לנו.
לחיות במלאות.
להיזכר מי אנחנו.
להתגלות מחדש.
בכל אחד מאתנו יש מקור בלתי נדלה של חיות, חיוניות, יצירתיות, ספונטניות ומשחקיות שרק מבקש להתממש, להתגלם, ליצור ולשחק !!
הילד המדוכא בתוכנו עוד פעיל, ממתין בסבלנות שניתן לו ביטוי. הוא מחכה להתגלות ולשחק עם החיים. דרכו נתחבר לחיים. לרגשות. לאהבה. למהות שלנו. לשמחה שאין לה סיבה.

לא צריך לטוס להוואי או להמתין לחופשה השנתית בשביל להרגיש חי.
מספיק לתת למקור החיות הזה להוביל אותנו בכל רגע. לתת למשחקיות לצאת כאן ועכשיו. לתת לחיים שאנחנו מקום. לנשום את החיים לקרבנו.

אז אם אתם רוצים להיזכר מי אתם ולחיות במלאות, ובתוככם אתם יודעים שמחר לעולם לא יגיע כי הרגע היחיד שקיים הוא עכשיו!
תנו לעצמכם הזדמנות להיזכר, מוזמנים בחום ליצור איתי קשר:)

שחר פישלר
"להיות נוכח על במת חיי"
טיפול רגשי חוויתי פרטני\קבוצתי
0547299474man-routine-people-icon-sign-22242844

ריפוי מתוך תנועה

אוויר נקי וטהור. הרים עצומים ומושלגים בעוצמה פראית כבירה. מפלים אדירים מתמזגים לעמקים הירוקים. אדיבות אין סופית. רוגע. שלווה. נקיון.
אגמי טורקיז עם השתקפות הבריאה מנצנצת מתוכם. מבפנים מתעוררת התלהבות של ילד. תשוקה אדירה לכבוש את ההר לא משנה מה. ככל שאני מטפס עוד פסגות מתגלות סביבי ואושר אין סופי ואהבה מציפים אותי. האינטנסיביות מחייה את השרירים, העצמות והלב החיוניות שוצפת.
אחרי קילומטר וחצי של עלייה בגובה הגוף עייף אבל ההתלהבות בתוכי רוצה רק לטפס עוד ועוד עד לפסגת האולימפוס.
עולה בי תשוקה לעשות טיפוס קירות, לצנוח צניחה חופשית, לאמץ לי אורח חיים פעלתני ואינטנסיבי ככל האפשר שיזרים את אנרגיית החיים הזו שמתפקעת כרגע מקרבי. גן עדן של ממש סביבי!
חוזר לארץ – רק עכשיו מציץ בצילום MRI כי הבטחתי לעצמי לא לקלקל לי את הטיול. אבחנה מפוצצת ומפחידה. מגיע לרופא. אני מספר לו על הטרקים. הוא לא מבין. "תראה זה מוזר…בגדול הליכה ועומס על הברך זה בדיוק ההפך ממה שהיית אמור לעשות….היית צריך מנוחה מלאה….אבל אתה אומר שלא היו לך כאבים? שהם אפילו הלכו ופחתו !?!? אני לא יודע מה להגיד לך…אני מניח שכל מה שנשאר זה שפשוט תחזור לשגרה"
אני צוחק מבפנים על דרך הריפוי ההפוכה שמצאתי לעצמי. ריפוי דרך הליכה ועוד הליכה תנועה ועוד תנועה במקום קפאון ו"מנוחה".

Shahar Fishler's photo.

להיות או לעשות?

להיות. מחבר אותי למציאות כפי שהיא. ללא פרשנות. ללא סיפור. מחבר אותי לטבע. לאוויר שאני נושם. לציוץ הציפורים. לעלים המרשרשרים ברוח. לאדמה שנושאת אותי. לזרימה הטבעית של הדברים. למהות שזורמת בכל. לדממה שברקע. לשמחה שאין לה סיבה. לאהבה שבלב.
עשייה. מחברת אותי לזרימת הדם בעורקים. להתרגשות. להתלהבות. לתשוקה שבלב. לחוויה. לרצונות שלי. לחלומות שלי. להגשמה. למתנות שאני רוצה לחלק לעולם. למשחק של חיי. לתפקידים השונים שאני מגלם. לשינוי הבלתי פוסק. ליצירה. לבריאה.
אין הבדל בין להיות לעשייה. בין Being ל Doing .אין אחד ללא האחר. הפיצול הוא השקר. ההפרדה היא החטא.
——————————————————————————–
שחר פישלר- להיות נוכח על במת חיי . טיפול רגשי חוויתי בפסיכודרמה ובדרכו של זה. טיפול פרטני וקבוצתי.
0547299474
shaharf81@gmail.com

שהרגשות גואים

לפעמים הרגשות גואים ועולים. לפעמים הכעס והעצב מציפים את הגוף כולו! הדופק עולה, חום מצטבר בבטן וממש זורם לו בגל אדום לעבר הרגליים והיידים. האנרגיה עצומה, כבירה, אדירה!

המחשבות מתחילות לירות בקצב של תת מקלע- מחשבות שליליות , נגטיביות, ששונאות את המצב, שמתנגדות לרגע, שנלחמות במציאות, מחשבות שיפוטיות וביקורתיות מופיעות ונעלמות כמהירות הברק!
איזו תופעה נפלאה ומרגשת!

כמה חיות, כמה חיוניות, כמה עוצמה מופלאה יש בכעס! כמה אור ועומק אין סופי יש בעצב!

איזה כיף שמותר לי לתת לרגשות הללו להיות, לעלות ו"להשתלט" עליי! איזה כיף שהם מופיעים בדיוק כפי שהם בוחרים להופיע עכשיו!! איזה נפלא שמותר לי לתת למחשבות השליליות להופיע ולהתחפש לאמת ה"מוחלטת" באותו רגע! ואיזו נחישות עצומה יש בי שאני מאמין לכל אחת מהן ונותן להן להיות במרכז תשומת הלב שלי! מגיע להן בהחלט!

כמה מרגש להיות נוכח שם, ערני, שכל זה קורה. לא הייתי רוצה להפסיד אפילו רגע מזה…לא הייתי רוצה לפספס אפילו תחושה קטנטנה שמנסה להתחמק…זה כמו להפסיד את החלק הכי משמעותי בפאזל מורכב של סרט מתח!

איזה תענוג להרגיש את הזרימה בעורקים, את האנרגיה באיברי הגוף, את הרגשות הבלתי נשלטים, את המחשבות המתרוצצות! כמה רוך אני חש ברגע שאני פשוט ער להם, נותן להם להתבטא ובעיקר שם לב אליהם…. אלו החיים עצמם שעוברים דרכי כמו צונאמי ענק.

ואם בא לי להילחם בצונאמי, מותר לי ואני לא חייב לתת דין וחשבון אפילו לא לעצמי!
אבל שאני לא מנסה להרפות ולא מנסה להרגע ולא מנסה לשנות אפילו את הרצון לשנות… כי הרי מותר לי לכעוס, להתעצב ולמרוד! כאשר אני נותן לעצמי להיסחף בדרכו של זה…בלי לאבד את עצמי הכל יושב במקום.
הכל מושלם כפי שהוא. אני שם צופה בו. הכל משתנה כל רגע ויחד עם זאת שום דבר אמיתי לא זז….
———————————————————————————–
שחר פישלר טיפול רגשי חוויתי בפסיכודרמה –
"להיות נוכח על במת חיי"
טיפול פרטני בקליניקה ברמת גן בפסיכודרמה\מיינדפולנס
טיפול קבוצתי וסדנאות פסיכודרמה
shaharf81@gmail.com
0547299474