המתנה שבחוסר הוודאות

למה אנחנו נמנעים כל כך ממצב של חוסר וודאות?

אנחנו חווים חוסר ודאות כאשר אנחנו שרויים במצב חדש. מצב לא מוכר. לא ניתן לחזות או לנבא מה יקרה ברגע הבא. השכל שרוי באי ידיעה. לא ניתן לחשב חישובים, להניח הנחות או למפות את השטח.

הקרקע נשמטת מתחת לרגליים, הלב דופק בקצב מטורף, רגשות כמו פחד, התרגשות ומבוכה מציפים את הגוף. יש מחנק בגרון. סחרחורת. מעין תחושה שאין במה להאחז.

כל הכלים שיש לנו לרוב הסיטואציות שאנו נתקלים בהם בשגרת חיינו, לא רלוונטיים כרגע. אין לנו בטחון במה שעבד תמיד. הרגע דורש משהו חדש. משהו רענן. מה שעבד פעם לא עובד עכשיו.

אנחנו יכולים להעביר את רוב חיינו בנסיון להמנע מהרגע האימתני הזה, לכאורה, בו אין לנו שליטה על מה שיקרה, נסיון חיינו לא מועיל כעת. סימן שאלה אחד גדול משתלט על הכל.

אך ברגע הזה טמונה מתנה אדירת מימדים, עמוקה ומופלאה, המציאות לוחשת לנו ברגע הזה את סודה אם רק נקשיב. אם רק נקשיב!

מסתבר שכל מה שצריך על מנת להתמודד על הרגע הזה כבר ישנו, כרגע.
הרגע לא מבקש מפות, חישובים, תכנונים או שליטה.
הרגע מבקש רק הקשבה למה שישנו.
למה שקורה כעת.
בלב הסערה הגופנית והרגשית הסוד נלחש.
החיים נחווים כעת בעוצמה אדירה.
ואוו !!!!!!!
שטף של עוצמה שוטף את גופי!
זה בעצם כיף! זה מרגש!
אני חי!!!

כמה חיות ישנה כשהלב שלי דופק בעוצמה. כמה חיוניות יש בפחד ובמבוכה העצומה. כמה אהבה יש בפרץ הזה של החיים שעוברים דרכי כעת. כמה תשוקה!!!

הרגע המתוק מביא לי בדיוק את מה שאני צריך כדי להתמודד אתו כעת!
כל מה שאני צריך מופיע לפניי בדיוק ברגע הנכון!
פרץ החיים הזה יוצר משהו חדש מתוך הרגע-
אני מתחבר לספונטניות שבי, ליצירתיות שהייתה חבויה בי כל כך הרבה זמן!
אני יכול ליצור עכשיו משהו חדש!
אני יכול להביא מתנה לי ולעולם!
עכשיו!
רק עכשיו!
רק ברגע הזה!

איזה פרדוקס, בחוסר הודאות הכי גדול,
כשאני בא וחושף את עצמי כמו שאני,
כאשר אני מוכן להיות פגיע ובשיא ה"חולשה"
שם נחשפת לה העוצמה האמיתית
שם יש הזדמנות למפגש אמיתי
שם יש אפשרות לאינטימיות
שם יש אהבה!

בואו ניפגש באמת!

"נפגשים בלי מסכות"

2.5.16 , 18:30 – 21:30 מיי קליניק, ראול ולנברג 6 , רמת החייל ת"א
מחיר הרשמה מוקדמת עד ה-15.4.16 , 80 שקלים.

להרשמה:
http://bpresent.mypages.co.il/pages/27867

ריפוי מתוך תנועה

אוויר נקי וטהור. הרים עצומים ומושלגים בעוצמה פראית כבירה. מפלים אדירים מתמזגים לעמקים הירוקים. אדיבות אין סופית. רוגע. שלווה. נקיון.
אגמי טורקיז עם השתקפות הבריאה מנצנצת מתוכם. מבפנים מתעוררת התלהבות של ילד. תשוקה אדירה לכבוש את ההר לא משנה מה. ככל שאני מטפס עוד פסגות מתגלות סביבי ואושר אין סופי ואהבה מציפים אותי. האינטנסיביות מחייה את השרירים, העצמות והלב החיוניות שוצפת.
אחרי קילומטר וחצי של עלייה בגובה הגוף עייף אבל ההתלהבות בתוכי רוצה רק לטפס עוד ועוד עד לפסגת האולימפוס.
עולה בי תשוקה לעשות טיפוס קירות, לצנוח צניחה חופשית, לאמץ לי אורח חיים פעלתני ואינטנסיבי ככל האפשר שיזרים את אנרגיית החיים הזו שמתפקעת כרגע מקרבי. גן עדן של ממש סביבי!
חוזר לארץ – רק עכשיו מציץ בצילום MRI כי הבטחתי לעצמי לא לקלקל לי את הטיול. אבחנה מפוצצת ומפחידה. מגיע לרופא. אני מספר לו על הטרקים. הוא לא מבין. "תראה זה מוזר…בגדול הליכה ועומס על הברך זה בדיוק ההפך ממה שהיית אמור לעשות….היית צריך מנוחה מלאה….אבל אתה אומר שלא היו לך כאבים? שהם אפילו הלכו ופחתו !?!? אני לא יודע מה להגיד לך…אני מניח שכל מה שנשאר זה שפשוט תחזור לשגרה"
אני צוחק מבפנים על דרך הריפוי ההפוכה שמצאתי לעצמי. ריפוי דרך הליכה ועוד הליכה תנועה ועוד תנועה במקום קפאון ו"מנוחה".

Shahar Fishler's photo.

להיות או לעשות?

להיות. מחבר אותי למציאות כפי שהיא. ללא פרשנות. ללא סיפור. מחבר אותי לטבע. לאוויר שאני נושם. לציוץ הציפורים. לעלים המרשרשרים ברוח. לאדמה שנושאת אותי. לזרימה הטבעית של הדברים. למהות שזורמת בכל. לדממה שברקע. לשמחה שאין לה סיבה. לאהבה שבלב.
עשייה. מחברת אותי לזרימת הדם בעורקים. להתרגשות. להתלהבות. לתשוקה שבלב. לחוויה. לרצונות שלי. לחלומות שלי. להגשמה. למתנות שאני רוצה לחלק לעולם. למשחק של חיי. לתפקידים השונים שאני מגלם. לשינוי הבלתי פוסק. ליצירה. לבריאה.
אין הבדל בין להיות לעשייה. בין Being ל Doing .אין אחד ללא האחר. הפיצול הוא השקר. ההפרדה היא החטא.
——————————————————————————–
שחר פישלר- להיות נוכח על במת חיי . טיפול רגשי חוויתי בפסיכודרמה ובדרכו של זה. טיפול פרטני וקבוצתי.
0547299474
shaharf81@gmail.com