יש חינוך ויש ביקורת. חינוך בצורה פשטנית, מטרתו להכין את הילד לכללי המשחק בעולם האמיתי וללמד אותו איך להתנהג בחברה בה הוא חי כדי להסתדר עם אנשים. למצוא את האיזון בין הרצונות שלו לאיך להשיג אותם בעולם האמיתי. לחיות באופן אופטימאלי במתח הזה בין מה שיש לבין מה שהוא רוצה. מה הדרך הכי טובה להתנהג כדי "להסתדר" בעולם? ביקורת בצורה פשטנית, היא שיפוט שמקורו בפער בין איך שהיינו רוצים שהילדים שלנו יהיו לבין איך שהם באמת. כאשר אנחנו ביקורתיים כלפי הילדים שלנו זה אומר בראש ובראשונה שאנחנו ביקורתיים כלפי הילד שבתוכנו. החלקים בהן אנו ביקורתיים כלפי הילדים שלנו הם בעיקר החלקים שאנחנו לא אוהבים בעצמנו. מעין מראות "מעצבנות" שמשקפות לנו את אותם חלקים שהדחקנו, הרחקנו , מחקנו או חלקים שאנחנו פשוט העדפנו לשכוח. אנחנו למעשה מקבלים את אותם חלקים לא נעימים שהרחקנו בעבר במלוא העוצמה, דרך המפגש עם הילדים שלנו. זה אמנם אתגר קשה אך הזדמנות מופלאה לצמיחה ולהכרות מעמיקה עם עצמינו. באותו אופן כאשר אנחנו ביקורתיים כלפי עצמנו אנחנו למעשה ביקורתיים כלפי הילדים שלנו. כאשר אנחנו מתייחסים בחוסר כבוד וחוסר אהבה לעצמנו הילדים שלנו לומדים להתייחס בחוסר כבוד ובחוסר הערכה לעצמם. הם קולטים מה אנחנו מרגישים הרבה לפני שאנחנו לפעמים מבינים מה אנחנו מרגישים. הם מחוברים מאוד לרגשות שלהם. הם סופגים ולומדים אותנו באהבה עצומה. כאשר אנחנו מלאים רגשות אשמה, חרטה, כעס עצמי, שנאה עצמית ביקורתיות וכעס הם לומדים להיות מלאי רגשות אשם כעס וחרטה. הם מחקים את ההתנהגות שלנו. הם סופגים את הרגשות שלנו. הם לומדים מאיתנו איך להתמודד עם עצמם ועם החיים. הדבר החשוב ביותר שיש לי לומר הוא: תיהיו אוהבים כלפי עצמכם. תיהיו קשובים לעצמכם. תיהיו עדינים לעצמכם. תיהיו סלחניים כלפי עצמכם. תיהיו פגיעים ליד הילדים שלכם – לא צריך להסתיר מהם שאתם כועסים, מרגישים אשמה, מפחדים או מבולבלים! ההפך – הם קולטים את זה בכל מקרה והעולם שלהם מבולבל וכאוטי אם אתם מתנהגים כאילו אתם בשליטה וכלום לא קרה שבפועל רע לכם. במקרה כזה – אתם מלמדים אותם לזייף. להסתיר את הרגשות שלהם. לפתח פיצול מהאני האמיתי שלהם. הם מרגישים שזה לא בסדר להרגיש מה שהם מרגישים ולהיות אותנטים. הם למדו את זה מכם. תיהיו אוהבים וקשובים כלפי עצמכם והם יהיו ילדים מאושרים ואוהבים כלפי עצמם. הם המראה שלנו. |
