עשייה או נוכחות?

לפעמים אנחנו עושים המון פעילות בשביל לא להרגיש. לברוח ממשהו. משהו שמזמזם שם תמיד. אנחנו אפילו לא יודעים מה זה בדיוק אבל מה שבטוח כדאי להמשיך לרוץ. לפעול. רק לא לעצור!!
רעש הרקע הזה מטריד את מנוחתנו. אנחנו נאחזים בכל הכוח בשגרה פן נפול לתהומות אי הידיעה.
הדת שלנו הופכת להיות הרצון בשליטה.

אך ברגע שאנחנו מוכנים להיות טוטאליים בעשייה שלנו, לתת לה להיות אינטנסיבית ככל שניתן הקצוות מתאחדים. הבריחה הופכת לנוכחות. העשייה הופכת למודעות. מימד חדש נכנס לפעולה. מימד השקט. מימד הדממה. העשייה הטוטאלית מאלצת אותנו להיות לחלוטין שקטים לחלוטין דוממים והקצוות מתאחדים.

האושר שאין לו מניע, שאין לו סיבה, מלבלב מבפנים כמו כשהיינו ילדים.
אנחנו שקועים לחלוטין ברגע וצופים בעצמנו כחלק בלתי נפרד מהיש העוצמתי שקיים, מאז ומתמיד לנצח נצחים, רק עכשיו.
—————————————————
שחר פישלר – להיות נוכח על במת חיי
טיפול רגשי חוויתי בפסיכודרמה
ליצירת קשר 0547299474

השאר תגובה